עקב חשש מרמות גבוהות של טריגליצרידים בדם, הפרעות בתפקודי כבד, וספירה נמוכה של תאי דם לבנים במהלך טיפול בחטטת (אקנה) עם איזוטרטינואין (Isotretinoin), שכיח הוא שמטופלים מנוטרים באופן צמוד בעזרת בדיקות מעבדה שגרתיות. זאת על אף שהערך של צורת טיפול זו הוטל בספק.

מחקר עוקבה זה כלל מטופלים שסבלו מחטטת והיו תחת טיפול עם איזוטרטינואין בין 1 בינואר 2008 ועד 30 ביוני 2017. הנתונים נאספו ממאגר מידע אלקטרוני של רשומות רפואיות (OptumInsights Electronic Health Record Database) כדי להעריך את התדירות של תוצאות מעבדה שאינן תקינות. נעשה שימוש סטטיסטי ברגרסיה מסוג פואסון (Poisson) כדי לאמוד את השינויים בתדירות המעקב המעבדתי לאורך זמן.

אצל 1,863 מטופלים שקיבלו איזוטרניטואין, נמדדו הפרעות ברמה 3 ומעלה ברמות הטריגליצרידים ובתפקודי הכבד בקרב פחות מ-1% ו-0.5% מתוך המטופלים שנסקרו, בהתאמה. לא נצפו הפרעות ברמה 3 ומעלה ברמות הכולסטרול או בספירת הדם. לא נראו שינויים משמעותיים בתדירות המעקב המעבדתי לאורך זמן.

כמגבלה של מחקר זה, ציינו החוקרים שלא היה באפשרותם להבין מהרשומות הרפואיות את ההחלטה הקלינית המדויקת שנלקחה כאשר התקבלו תוצאות מעבדת שאינן תקינות.

החוקרים הסיקו שלמרות שתוצאות מעבדה מופרעות הן נדירות ופעמים רבות לא משפיעות על ניהול המקרה, מעקב מעבדתי תדיר עודנו פעולה שכיחה. קיימות הזדמנויות לשפר את איכות הטיפול במטופלים הנוטלים איזוטרטינואין עבור חטטת, על ידי הפחתת תדירות בדיקות המעבדה של שומנים בדם ותפקודי כבד, ועל ידי הימנעות מניטור ספירות דם.

מקור: 

Barbieri, JS. et al. (2020). 82(1):72-79

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה