נתונים אפידמיולוגים מבליטים את ההבדל בין המינים בדבר תוצאי מלנומה. השפעות הורמוני מין על המחלה עודן נמצאות בבדיקה מחקרית. מעט מאוד מחקר מעבדתי ממוקד מתקיים סביב רמות הביטוי של רצפטורים לאסטרוגן (ERα/ERβ) בתאי מלנומה.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Melanoma Research ביקשו החוקרים להעריך את השכיחות של רצפטורים לאסטרוגן, בנשים חולות מלנומה עם היסטוריה של סרטן שד (Breast Cancer – BC). החוקרים אף הוסיפו קבוצת מחקר נוספת אשר הורכבה מנשים הנמצאות תחת טיפול הורמונלי לגירוי שחלתי (Ovarian stimulation – OS) במסגרת טיפולי פוריות מתקדמים (Assisted Reproductive Technology – ART). ל-2 קבוצות המחקר הותאמו שתי קבוצות ביקורת. ההתאמה נעשתה על בסיס גיל ושלב מחלה.
המחקר בוצע במחלקת מלנומה של בית החולים IRCCS Policlinico di Sant'Orsola ונערך בין חודשי ינואר 2017 ודצמבר 2019. הצביעות ההיסטוכימיות הגרעיניות והציטופלזמטיות סודרו ודורגו לפי אחוז תאי גידול צבועים – 0- עד 20%, 1- 21-50%, 2- 50% ומעלה. סך הכל נבדקו 28 דגימות.
תוצאות המחקר הדגימו כי כל הדגימות של נשים עם היסטוריה של סרטן שד היו חיוביות לקולטני ERβ גרעיניים. נוסף לכך ובאותה קבוצה, נמצאו 7 דגימות עם צביעה בדרגה 2 של ERβ ציטופלזמטי. בקבוצות הביקורת צביעות אלו היו פחות שכיחות באופן מובהק. בקבוצת הנשים תחת טיפול ART נמצאה שכיחות נמוכה של קולטנים גרעיניים, אך מאידך, נמצאה כמות יחסית משמעותית של קולטנים ציטופלזמטיים ונוסף לכך רמה גבוה של קולטנים מסוג אלפא.
מתוצאות מחקר זה עולה כי לנשים אשר קיבלו טיפול נוגד אסטרוגן סיכוי גבוה להימצאות קולטנים לאסטרוגן, זאת בהשוואה לבנות גילן בעלות אותה דרגת מלנומה. לקבוצה זו רמת קולטנים גבוה יותר גם מנשים פוריות בנות גילן עם/ללא היסטוריה של טיפולי OS.
מקור:
תגובות אחרונות