במסגרת מחקר פרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Ophthalmology, ביקשו החוקרים לזהות גורמים המשפיעים על הסבירות להיענות למעקב לאחר ביקור במחלקה לרפואה דחופה (emergency department – ED) על רקע תלונות עיניות ולבחון פרוטוקול לשיפור ההיענות.
עוד בעניין דומה
מחקר זה נערך במרכז הרפואי Jamaica Hospital Medical Center in Jamaica, ניו יורק. אוכלוסיית המחקר כללה 962 מטופלים אשר נזקקו לייעוץ רופא עיניים לאחר פנייה למיון עם תלונה עינית. לנבדקי קבוצת הביקורת ניתנו הנחיות מעקב מילוליות בלבד. לנבדקי קבוצת ההתערבות ניתנו הנחיות בעל פה, בכתב, בשיחות טלפון ובמקרה של אי-מענה לשיחות, מכתב בדואר.
התוצא העיקרי של מחקר זה היה שיעור המעקב הכולל. התוצא המשני היה שיעור המעקב לפי תת קבוצה דמוגרפית.
תוצאות המחקר הדגימו כי למטופלים בקבוצת ההתערבות היה סיכוי גבוה יותר באופן מובהק להיענות למעקב (68.8% לעומת 42.9%, P < .001). כמעט כל תת הקבוצות הדגימו שיפור מובהק במעקב עקב ההתערבות, למעט חולים בגילאי 18 עד 29 שנים, חולים בדרגת חומרת אבחנה III, חולים ללא ביטוח רפואי, חולים אשר קיבלו סיוע כספי מבית החולים, חולים אשר שילמו במסגרת של פיצויי עובדים, וחולים במצב תעסוקתי לא ידוע.
מתוצאות מחקר זה עולה כי לפני ההתערבות, רוב החולים שקיבלו ייעוץ על ידי רופא עיניים במיון לא חזרו לטיפול מעקב. מטופלים אשר לא ביצעו את המלצות המעקב היו צעירים, מובטלים, לא מבוטחים או כאלו המשתמשים בסיוע כספי של בית החולים, בעלי חדות ראייה טובה, דיווחו על כל שינוי בראייה ובמצב שאינו מסכן ראייה. שיעורי המעקב שופרו כמעט בכל תת הקבוצות על ידי מתן הנחיות כתובות, שיחות טלפון ומכתבים בדואר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות