טיפול נגד קרישה וטיפול נגד טסיות הם התוויות נגד ניתוח מלעורי, זעיר פולשני, להוצאת אבנים מהכליות PCNL לפי הנחיות האיגוד האורולוגי האמריקאי עקב סיכון דימומים. עם זאת, קיים סיכון קרדיווסקולרי פוטנציאלי מוגבר עם גמילה פרוצדורלית מאספירין.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו כתב העת Urology, החוקרים ביקשו להעריך תוצאות סביב ניתוחים בחולים על טיפול כרוני עם אספירין שעוברים ניתוח PCNL עם ובלי הפסקה של אספירין.
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי על חולים המטופלים עם אספירין כרוני שעברו PCNL בין ינואר 2014 למאי 2019 וריבדו אותם לפי כאלה שהמשיכו טיפול וכאלה שהפסיקו טיפול עם אספירין מעל חמישה ימים לפני הניתוח. סיבוכים המטולוגיים, עירויים וסיבוכי פקקת הוערכו באמצעות מודל רגרסיה לוגיסטי.
בסך הכל, 325 חולים בטיפול כרוני עם אספירין עברו PCNLי- 85 המשיכו טיפול עם אספירין ו-240 הפסיקו את הטיפול באספירין.
תוצאות המחקר הדגימו כי לא היו הבדלים משמעותיים בשינוי המוגלובין, אובדן דם משוער, עירויים, שינוי קריאטינין, סיבוכי פקקת, אשפוזים חוזרים תוך 30 יום, סיבוכים או ביקורים במיון תוך 30 יום. לחולים שהמשיכו עם אספירין היה משך שהייה ארוך יותר (1.6 לעומת 1.9 ימים, P = .03).
ציון האגודה האמריקאית של מרדימים (ASA) של 3 (יחס סיכויים 3.2, P = .02, רווח בר סמך של 95%: 1.2-8.4), ציון ASA של 4 (יחס סיכויים 4.0, P = .02, רווח בר סמך של 95%: 1.2-13.1), גזע שחור, ועישון קודם (יחס סיכויים 2.1, P = .02, רווח בר סמך של 95%: 1.1-3.9) היו קשורים להמשך טיפול עם אספירין.
בנוסף, אינדקס מסת גוף ≥30 היה קשור להפסקת הטיפול עם אספירין (יחס סיכויים 0.9, P = .004, רווח בר סמך של 95%: 0.9-1.0). לבסוף, סיבוכים המטולוגיים מוגברים לאחר הניתוח היו קשורים לתרופות נוגדות קרישה נוספות (יחס סיכויים 2.9, P = .04, רווח בר סמך של 95%: 1.0-4.4).
לסיכום, המשך השימוש באספירין לא העלה את הסיבוכים לאחר ניתוח בחולים שעברו PCNL. חולים המטופלים בתרופות נוגדות קרישה נוספות נמצאים בסיכון לסיבוכים המטולוגיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות